ירושה על פי דין היא המצב המשפטי שחל במקרה שבו אדם נפטר, ולא הותיר אחריו צוואה אשר מצווה באיזה אופן יש לחלק את העיזבון. במצב כזה, יש לחלק את רכושו וכספו של המנוח על בסיס הוראות הקבועות בחוק, אשר מהוות מעין כללי "ברירת מחדל", במקרה שבו המנוח לא הותיר אחריו הוראות מפורטות אחרות לגבי חלוקת רכושו. דיני ירושה בהעדר צוואה נקבעים על בסיס הפרק השני לחוק הירושה, אשר במסגרתו נקבע מי הם יורשים על פי דין, וכיצד יש לחלק טובין מסוימים – כגון מיטלטלין, רכב או דירת מגורים וכו'.
ככלל, הראשון לקבלת העיזבון הוא בן הזוג של המנוח. במידה ונותרו למנוח ילדים, יירש בן הזוג חצי מהעיזבון ויירשו הילדים חצי מהעיזבון. במידה ולא נותרו למנוח ילדים, אך הוריו עדיין בחיים, יירש בן הזוג חצי מהעיזבון ויירשו ההורים חצי מהעיזבון. אם למנוח לא נותרו הורים, ילדים או אחים – יירש בן הזוג את כלל הירושה.
על פי סעיף 55 לחוק הירושה תשכ"ה-1965, בן זוג לצורך ירושה על פי דין יכול להיות אף ידוע בציבור או בן זוג מאותו המין. נוסף על כך, על פי סעיף 16 לחוק הירושה, במקרה בו יש אימוץ כדין – ההורה המאמץ יירש את המאומץ כהורה במידה והמאומץ נפטר, והילד המאומץ יירש את המאמץ כילדו במידה והמאמץ נפטר.
במידה ולא הותיר אחריו הנפטר הורים או ילדים, אלא אחים בלבד – יירשו האחים שליש מהירושה (ויתחלקו בה שווה בשווה) ובן הזוג יזכה בשני שליש מהעיזבון של המנוח. במידה והמנוח לא הותיר אחריו בן זוג או ילדים, יתחלקו שווה בשווה בירושה האחים וההורים של הנפטר.
במידה ולא הותיר אחריו הנפטר הורים, ילדים, אחים או בן זוג, יתחלקו בירושה שווה בשווה הורי הוריו (סבותיו וסבתותיו) וילדיהם (כלומר, הדודים והדודות של המנוח). לפי סעיף 17 לחוק הירושה, במקרה שבו לא נותרו כל קרובים למנוח, המדינה עצמה תירש את ירושת המנוח.
כפי שניתן לראות, לא כדאי בהכרי להשאיר את העיזבון לידי הוראות החוק, ומומלץ לערוך צוואה בכתב יד, או צוואה בעדים על ידי עורך דין לענייני ירושה.
על פי הוראות ירושה על פי דין, דירת מגורים בה גרו בני הזוג יחד למעלה משלוש שנים תימסר במלואה לבן הזוג, במקרה שבו למנוח לא נותרו ילדים, ויתר העיזבון יתחלק כמתואר (שני שליש לבן הזוג ושליש ליתר היורשים).
יצוין כי בחוק הירושה נקבעה הוראה שמטרתה להגן על הזכויות של המתגוררים בדירת המגורים של המנוח לאחר מותו, אף אם לא ירשו אותה. על פי סעיף 15 לחוק הירושה, נקבע כי במקרה שבו גרו בדירת המגורים הילדים, בן הזוג או ההורים של המנוח, לאחר מותו יוכלו להמשיך ולגור בה. עם זאת, אם הדירה הורשה לאדם אחר, המתגוררים בדירה הופכים להיות שוכרים של היורשים, על בסיס שכר דירה בהסכם בין היורשים לבין השוכרים או על ידי בית המשפט.
על פי סעיף 11 לחוק הירושה, כל המיטלטלין השייכים למשק בית המשותף, ובכללם הרכב המשפחתי, יועברו במלואם לבן הזוג של המנוח.
ישנם הבדלים משמעותיים בין ירושה על פי דין לבין ירושה על פי צוואה, שעיקרם הדין החל עליהם, והעובדה שבעוד חלוקה על פי דין יוצאת לפועל לפי צו ירושה על פי דין, האחרת יוצאת על בסיס צו קיום לצוואה. בטבלה להלן מפורטים ההבדלים בין שני אופני חלוקת הירושה:
ירושה על פי דין | ירושה על פי צוואה |
החלוקה מתבססת על הוראות החוק כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה, או כאשר המנוח הותיר צוואה רק ביחס לחלק מנכסיו (ואז הוראות ירושה על פי דין חלות רק על החלק הנותר של הנכסים) | החלוקה מתבססת על הצוואה |
מוסדר בהוראות הפרק השני לחוק הירושה | מוסדר בהוראות הפרק השלישי לחוק הירושה |
חלוקה בין יורשים על פי דין | חלוקה בין יורשים על פי הצוואה |
החלוקה יוצאת לפועל על בסיס צו ירושה על פי דין | החלוקה יוצאת לפועל על בסיס צו קיום של הצוואה |
ירושה על פי דין תורה
באופן הדברים הרגיל, צו הירושה יוצא על ידי רשם הירושה ובית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, על פי סעיף 155 לחוק הירושה, אם כל הצדדים לעניין הביעו את הסכמתם לכך בכתב, ניתן לפנות לבית הדין הדתי כדי שיקבע את חלוקת העיזבון בין היורשים על פי הדין. במקרה הזה, יקבע בית הדין את החלוקה על בסיס כללי ירושה על פי דין תורה.
כללים אלה שונים מכללי חוק הירושה במספר היבטים. למשל, על פי דין תורה, בניו של המנוח יורשים, ובנותיו לא. דוגמה נוספת להבדל בין חוק הירושה לבין דין הירושה העברי, היא שהבכור על פי הדין העברי יורש כפול מכל יתר בניו של המנוח.
ההבדל המרכזי בין צוואה הדדית לבין צוואה רגילה, באה לידי ביטוי במיוחד במקרים בהם יש צורך לערוך שינוי צוואה הדדית לאחר מות המוריש. בעוד צוואה רגילה אדם יכול לשנות לאורך כל חייו, ואין דבר אשר יכול למנוע מהמצווה להגשים את רצונו בצוואתו כל עוד הוא חי, צוואה הדדית עשויה להגביל את היכולת של המצווה לשנות את צוואתו, ובכך נדון בהמשך. כבר עתה, נציג בפניכם את ההבדלים בקצרה, בטבלה מסודרת:
| נושא השוואה | צוואה רגילה | צוואה הדדית |
|---|---|---|
| מי יכול לערוך | כל אדם בגיר ובעל כשירות משפטית | בני זוג בלבד – נשואים או ידועים בציבור |
| מספר המצווים | אדם אחד בלבד | שני בני הזוג – כל אחד מצווה בנפרד אך תוך הסתמכות על השני |
| האם יש הסתמכות הדדית | לא, המצווה רשאי לשנות כרצונו | כן, הצוואות תלויות זו בזו ומבוססות על עיקרון ההסתמכות |
| מספר המסמכים | מסמך יחיד | מסמך אחד משותף או שני מסמכים נפרדים המפנים זה לזה |
| אפשרות שינוי וביטול | ניתן לשנות או לבטל בכל עת כל עוד המצווה בחיים | שינוי במהלך החיים – אפשרי בהסכמת שני הצדדים או בהודעה מראש לצד השני; לאחר מוות – כפוף לתנאים קפדניים לפי חוק |
| לאחר מות אחד מבני הזוג | בן הזוג יכול לשנות את צוואתו כרצונו | בן הזוג הנותר נדרש לוותר על עיזבון או להשיב את מה שירש – לפי סעיף 8א לחוק הירושה |
| גמישות הצוואה | מלאה – המצווה שולט בתוכנה עד מותו | מוגבלת – תלויה בהסכמות שנעשו מראש בין בני הזוג |
| סיכון לפרשנות שונה בעתיד | קיים, בעיקר אם לא נעזרה בליווי משפטי | מופחת – כאשר הצוואה מנוסחת נכון, יש בה יותר וודאות משפטית |
| התאמה זוגית | מתאימה לכל אדם | מתאימה בעיקר לזוגות בהרמוניה כלכלית ובעלי ראייה משותפת לעתיד |
| חיסרון עיקרי | חשש לשינויים פתאומיים בצוואה ע"י המצווה | חוסר גמישות לשינוי בעת אירועים בלתי צפויים (למשל מחלה, פשיטת רגל) |
אם כן, ירושה על פי דין מבוססת על כללים משפטיים רבים וסבוכים, ולעתים הנוגעים בדבר עשויים להיקלע לסכסוכים משפטיים וקשיים בהחלטות לגבי חלוקת הירושה. בהתאם לכך, במיוחד כאשר לא קיימת צוואה, מומלץ להסתייע בגורם משפטי מקצועי בייצוג וייעוץ לאורך הליך חלוקת הירושה. לאור הניסיון ארוך השנים שלנו והמקצועיות והמסירות הרבה המאפיינת את עבודתנו, אנחנו ממליצים להסתייע בנו לצורך ייעוץ ולווי מקצועי ואיכותי.
אם אתם מתלבטים אם לכתוב צוואה, דברו איתנו. כתיבה צוואה מקצועית תבטיח את חלוקת כספיכם בהתאם לרצונכם, ולא בהתאם לחוק. בהקשר זה נמליץ גם ליצור קשר עם עורך דין יפוי כוח מתמשך ממשרדנו לקביעת כל הנוגע לעתידכם הרפואי.
לפרטים נוספים ויצירת קשר: 0778051800.
כיצד מקבלים צו ירושה?
ראשית, על בני המשפחה להגיש בקשה, כדי לקבל "צו ירושה" – מסמך משפטי אשר קובע את דרך החלוקה בין כלל היורשים הנוגעים בדבר. הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה, וניתן להגיש את הבקשה באינטרנט או באופן ידני, תלוי בבחירת המגיש. יש לשים לב כי ההגשה כרוכה בתשלום אגרה, המשתנה מעת לעת, לצורך פתיחת הבקשה.
על מנת לקבל צו ירושה, אין צורך לצרף תעודת פטירה במידה והמנוח הוא בעל תעודת זהות ישראלית. אם המנוח נפטר בחו"ל, יש חשיבות לעדכון של משרד הפנים בכך שהמנוח נפטר. אם המנוח המוריש איננו אזרח ישראלי, יש להמציא תעודת פטירה של המנוח במסגרת הגשת הבקשה, או למצוא כל דרך אחרת בעזרתה ניתן להוכיח כי המנוח נפטר.
כמה זמן לוקח לקבל צו ירושה?
ככלל, העניין תלוי בעומס אצל הרשם לענייני ירושה. כמו כן, הדבר תלוי אף בעיקר בשאלה האם תהיה התנגדות בהקשר הזה לצו הירושה של האפוטרופוס הכללי. אם ישנה התנגדות מסיבה כלשהי למתן צו הירושה, העניין יעבור לבית המשפט לענייני משפחה, ואז התהליך יארך זמן רב. אם לא, מתן צו הירושה ייקח כחודש עד מספר חודשים, כתלות בעומס.
כיצד ניתן להתנגד לבקשה לקבלת צו ירושה?
לאחר הגשת הבקשה, הרשם יפרסם באמצעי תקשורת שונים לציבור על כך שהוגשה בקשה להמצאת צו ירושה. המטרה היא לאפשר לכל אדם שמתנגד לחלוקת הירושה – מכל סיבה שהיא – להגיש את התנגדותו להפקת צו הירושה. התנגדות עשויה להיות מבוססת על טענה לקיומה של צוואה או כל טענה משפטית אחרת כנגד הפקת צו הירושה.
הגשת התנגדות מותנית בכך שכבר הוגשה בקשה לרישום צו ירושה, אך טרם ניתן צו הירושה. אך ורק בפרק זמן זה ניתן להגיש התנגדות, ואף התנגדות לצו ירושה טעונה תשלום אגרה.
חייגו עכשיו: 077-8051800